בחיים שלפני הלידה, כיוון שהריאות עדיין אינן צורכות כמעט דם, עובר הדם המחומצן היישר לאבי העורקים דרך וריד מיוחד הנקרא: “דוקטוס ארטריוזוס” (Ductus Arteriosus) וריד זה פתוח במשך חיי העובר, כיוון שניזון בפרוסטגלנדינים מן השליה.
עם הלידה והניתוק מן השליה, וריד זה אינו מקבל את הפרוסטגלנדינים, ולאט לאט הוא נסגר. הוא סיים את תפקידו. כעת התינוק נושם, והדם זורם אל הריאות.
ישנם מומים לבביים מסוימים, אשר בהם סגירתו של הדוקטוס קריטית ומסכנת את חיי התינוק. בעבר התינוקות היו “כחולים” ולא היה ניתן להצילם ללא טיפול כירורגי מיידי.
בשנת 1976 הוכנס בס"ד השימוש בפרוסטגלנדין (PGE), המשמר את הדוקטוס פתוח.
ללא ספק, השימוש בPGE היה מהפכני ואיפשר לשמור על תינוק עם מום לב קשה במצב יציב עד לביצוע צינתור או אקו לב שלאחריו ניתוח.
